ילידת ירושלים, 1950. מתגוררת בתל אביב.

 

יוצרת עצמאית בתיאטרון: כתיבה, בימוי ומשחק. עוסקת במחקר ופיתוח של עבודות במה בינתחומיות, כבמאית, דרמטורגית, חוקרת תיאטרון, שחקנית, בובנאית ומספרת סיפורים. עבודות הבמה שלה לילדים הועלו בתיאטרון הקרון ירושלים, שם פעלה במשך שנים רבות כבובנאית, דרמטורגית ובמאית הבית, הופיעה והינחתה סדנאות בפסטיבלים בארץ ובעולם. עבודות הבמה למבוגרים מועלות בתיאטרון הזירה הבינתחומית, קבוצת תיאטרון רות קנר ומסגרות עצמאיות. עבודותיה עולות בארץ ובעולם.

​

מרצה בנושאי המחקר על טקסים כתיאטרון ומלמדת אמנות הסיפור ואמנות תיאטרון הבובות. לימדה בסמינר הקיבוצים, סמינר לוינסקי, בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, בית אריאלה תל-אביב. מלמדת לימודי מופע בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת חיפה.

​

בעבודותיה, יואלי חוקרת היסטוריות פרטיות, ואת מקומו של הזכרון והטקס האישיים מול ה"היסטוריות הגדולות", הזכרון הקולקטיבי, פולחנים וטקסי מדינה.

​

בין עבודותיה 

 

בשורות נעימות ומשיבות נפש (2016), אקס חמותי החורגת (2015), ובמיוחד גן זה (2013), נפיץ: תיירות מלחמה (2011, בשיתוף עם גליה יואלי), השולחן: עבודת כיתה (2009), בין הספירות (2008), השולחן (2007), דודה פרידה: המוזיאון (2006).

הצגות ילדים: השושנה ישנה (היפיפייה הנרדמת, 2010), על שלושה דובים וזהבה אחת (1997), רוזטה (1991)

​

פרסים

​

פרס ראשון פסטיבל עכו, דודה פרידה: המוזיאון, 2006.

פרס "קיפוד הזהב"  על "שפת הבמה", דודה פרידה: המוזיאון, 2007.

פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה (פרס לנדאו) 2008 .                             

פרסי "קיפוד הזהב" להצגה בין הספירות, הצגת השנה, שחקנית השנה, ועיבוד למחזה 2009.       

פרס קיפוד הזהב על "פריצת דרך בשפה אמנותית" בהצגה נפיץ: תיירות מלחמה, 2011 .             

פרס רוזנבלום לאמנויות הבימה. עירית תל-אביב יפו, 2012.

עמיתת כבוד, האוניברסיטה הפתוחה, 2016.