אחת הגרסאות למעשיה על היפהפיה הנרדמת, קרויה "ניצת השושן" (ROSE BUD). הנסיכה היפהפיה, נידונה בעצם פריחתה להידקר בפלך ולהירדם למאה שנים. השושנה ישֵנָה. רק נסיך יפה תואר, המצליח לחדור בעד חומת השושנים והקוצים המקיפה את הארמון הישן, זוכה להעיר אותה משנתה ולחגוג איתה את יום הולדתה החמש-עשרה ואת חתונתם.

​

המעשיה הרומנטית הזאת הייתה אהובה עלי ועל אחיותי עוד בילדותנו, ואף זכתה לעיבוד לתיאטרון בובות בהשראת אמא שלנו. ואילו אבא, הוא היה נרדם מרוב עייפות בכל פעם שקרא לנו את המעשיה ומעולם לא הגיע לסופה... אחותי עמליה ואני, החליטנו להביא בפני קהל הצופים את הסיפור השלם, הפעם כתיאטרון מאוייר: עמליה איירה את הספר, אני מספרת ומשחקת ועדנה, האחות הגדולה, "מרחפת מעל הספר כמו אחת הפיות הטובות"...

​

במת הסיפור והספר יוצרת מסגרת אינטימית בה הילדים וההורים אינם רק צופים ומאזינים כי אם שותפים לקידום העלילה כיועצים, שליחים, כרוזים ועוד. וכל זאת בליווי שירים ומוסיקה ובשפה פיוטית ועשירה.

​

"האיור נפרש והופך לתלת מימד, ואפילו קם ומתנתק מהספר והופך לבובות חיות, שנעמי יואלי, המספרת והמציגה, מפיחה בהן רוח חיים. מציורים דוממים הדמויות קמות ונהפכות לנסיכות המרקדות על הבמה, לעדת פיות מברכות או למכשפה אחת מאיימת..."

​