2006-2018
2006-2018
2006-2018
"- ואיך התחלת?
- אז כך זה היה, שאני עבדתי במשרד הציוני בוינה ושילמו רק חצי משכורת. אז אני אמרתי: זה לא עסק בשבילי והתחלתי בשקט בשקט...עשיתי השמלות... בשבילי ובשביל הבחורות... אז ככה... אני נסעתי ל...
איפה אני עוד הייתי?... לאן אני עוד נסעתי?..
איך זה היה?..."
(מתוך ראיון עם פרידה אורנדר בן-לוי, 1985)
דודה פרידה, קרובה די רחוקה, היגרה מוינה לפלסטינה בשנות העשרים של המאה העשרים והקימה בירושלים סלון לתפירת בגדי עלית, "Haute Couture". החפצים שנותרו מדודה פרידה, משוללי משמעות ללא הסיפורים והמיתוסים הנקשרים אליהם, נאספו בידי יוצרת המופע כשאריות חיים. למשך המופע, החפצים והסיפורים מככבים כרליקים- relics - "שרידים מקודשים" הנמצאים במוזיאון ייחודי. זהו "מוזיאון זיכרון" המתקיים רק בתחומי הכאן ועכשיו של ההתרחשות וכל המוצגים בו מקושרים לגוף הנשי. המבקרים נעים בין מחוזות הזיכרון הנבנים בחלל המוזיאון ולוקחים חלק בבניית (או ניפוץ) המיתוסים הפרטיים.
מארחת אחת ושלש דיילות מזמינות את המבקרים להשתתף באירוע הפתיחה של המוזיאון, המציע הרצאות מלומדות, מסיבת קוקטייל וינאית ותצוגת אופנה. ברוכים הבאים!
"...דודה פרידה הוכיחה שאפשר ליצור תיאטרון אחר, ובכל זאת להפיץ אור יקרות של חמלה וברכה וחסד... היצירה הסופית מרנינה כל כך לא בגלל הנוסטלגיה, אלא בזכות הוויתור עליה" (איתן בר יוסף, עכבר העיר)
דודה פרידה: המוזיאון
עבודה בימתית מאת נעמי יואלי
בשיתוף: ננה אריאל, גליה יואלי, הדס קלדרון
עיצוב | הדס עפרת
מוסיקה | יוסי מר חיים
עיצוב תלבושות ואביזרים | עמית אפשטיין
וידאו | שירי גופר, ליאור לרמן
עיצוב תאורה | אורי רובינשטיין
מתקני גוף | תמר לקס
השלמות וידיאו | ליאור לרמן
ביצוע תפאורה | יובל קדם-גלילאו
מדפי אור | רוני נעים
סאונד | דודו שביט
מנהל במה | אורי יואלי
עין שלישית | מרית בן ישראל
בכורה ופרס ראשון פסטיבל עכו 2006. פרס "קיפוד הזהב" על שפת במה 2007.
הופעות בינ"ל: ברלין, גרמניה 2007, דורדרכט, הולנד 2008
תמיכות: המרכז לתיאטרון ניסויי- מת"ן; מועצת הפיס לתרבות ולאמנות; תיאטרון הקרון ירושלים; "ניסוי כלים", ביכורי העתים, ת"א.
תודות: ליני סק, נגה שומוט, אסנת אלכביר, טלי תמיר, דניאלה מיכאלי, דליה מעיין, אמיתי יעיש.
המופע מוקדש לזכר שירי גופר ז"ל.